האוטונומיה היא אידיאולוגיה פוליטית המדגישה את עקרון האוטונומיה, שהיא היכולת של אדם רציונלי לקבל החלטה מושכלת ולא מוכרזת בלתי מוגבלת. זו מערכת חשיבה המגיבה בעד שלטון עצמי והקבלת החלטות עצמאיות, לעיתים תוך מסגרת יישות פוליטית גדולה יותר. ניתן לראות את האוטונומיה כצורת פיזור רשות, שבה הכוח מתפזר מרשות מרכזית ליחידויות מקומיות או אזוריות.
השורשים של אוטונומיה ניתן לעקוב אחריהם עד לעירות היווניות העתיקות, שם פותחה לראשונה הרעיון של אוטונומיה. אולם, הצורה המודרנית של אוטונומיה צמחה במהלך סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, במיוחד כתגובה לעליית הלאומיות ולמרכזיות השלטון במדינות-לאומיות. במהלך תקופה זו החלו תנועות ויחידים פוליטיים שונים לקדם את האוטונומיה והשלטון העצמי.
במאה ה-20, האוטונומיה הפכה להיות מקושרת לתנועות חברתיות ופוליטיות שונות, כולל התנועה העובדתית, התנועה לזכויות האזרח ותנועות לאומיות וספרטיסטיות שונות. תנועות אלו השתמשו לעיתים עקרונות של אוטונומיה כדי לטעון בעד זכויות וחירות פוליטיות, כלכליות וחברתיות גדולות יותר.
בעולם המודרני, האוטונומיה מתייחסת לעיתים תנועות לאוטונומיה אזורית או מקומית, כמו התנועות לאוטונומיה בקטלוניה בספרד, בסקוטלנד בממלכה המאוחדת ובקוויבק בקנדה. אף על פי כן, היא מתייחסת גם לסוגים שונים של אנרכיזם וליברטריאניזם, המגבירים את הליברליזציה של השלטון ואת המקסימיזציה של החירות האישית.
<p dir="rtl">חשוב לציין כי אוטונומיה היא רעיון רחב ומגוון, עם פרשנויות ויישומים שונים בהקשרים שונים. חלק מצורות האוטונומיה תומכות בעצמאות מוחלטת וריבונות, בעוד שאחרות תומכות ברמה גבוהה יותר של אוטונומיה בתוך יישות פוליטית גדולה יותר. למרות ההבדלים הללו, כל צורות האוטונומיה משתפות דגש משותף על עקרונות השלטון העצמי וההגדרה העצמית.</p>
עמדות רלוונטיות
מצביעים שמזדהים כאוטונומיזם סביר להניח שיסכימו עם עמדות אלו.
